אני זה אתה.
אתה זה אני.
כולנו היינו שם. כולנו התרסקנו. פה בונים מחדש.
אומץ לגבר נולד ממשהו שראיתי שוב ושוב. אצלי, אצל חברים, ואצל המון גברים שכתבו לי. גברים מאבדים את עצמם בשביל אישה.
זה מתחיל קטן. אתה רץ אחריה. עונה ראשון ומהר, משלם על הכל, מבטל תוכניות, מסכים גם כשבפנים אתה לא מסכים. שומר על השקט, גם כשזה אוכל אותך מבפנים.
הבעיה אף פעם לא הייתה שאתה נחמד מדי. מסרת לה את הכוח ביום שהכרתם, ומאז כל יום אתה מבקש אותו בחזרה. ואז זה מתרסק. היא הולכת, ואתה נשאר בלעדיה וגם בלי עצמך.
ויש את הצד השני. גברים שלא מגיעים בכלל לשלב הזה. לא יודעים איך לפתוח שיחה, מה לכתוב לה, מה לעשות כשהיא מסתכלת. קופאים, מוותרים, ונשארים בבית.
שני הצדדים מגיעים מאותו מקום. הגבר יצא מהמרכז שלו.
שני משחקים.
צריך את שניהם.
המשחק הפנימי
זה מי אתה. המהות, הפריים, המרכז שלא זז. לשבת עם הלחץ בלי לרוץ לטלפון. לא לענות מיד כי יש לך חיים. להישאר רגוע כשהיא מתרחקת, כשהיא בודקת אותך, כשהיא מתעלמת ממך. להיות לבד בשבת ולא להיכנס לפאניקה. להגיד לא בלי להתנצל.
המשחק החיצוני
זה מה שאתה יודע לעשות. לפתוח שיחה ברחוב. להוביל דייט. לדבר בקול רגוע ואיטי, ליצור מתח, להצחיק, לדעת מתי לשתוק. הגוף שאתה בונה, איך אתה לבוש, איך אתה עומד. לדעת לגעת, לנשק, להוביל במיטה.
משחק חיצוני בלי פנימי נופל ברגע שאתה לחוץ. אתה יודע מה להגיד, ובפנים אתה רועד. משחק פנימי בלי חיצוני הוא גבר יציב, שקט, וטוב, שנשאר לבד. הכוח נמצא בשניהם ביחד. ובסדר הזה: קודם הפנים, כי עליו הכל נשען.
גבר דומיננטי
גבר חייב ללמוד לשלוט. אבל לא באחרים, זה עריצות. בעצמו.
כוח על אחרים, כוח על נשים, הוא ריק, והוא נולד מחוסר ביטחון. הכוח האמיתי הוא שליטה בעצמך.
גבר חזק הוא גבר מבוקר. הוא מרגיש הכל, ולא מגיב לכל דבר.
את הצורך ואת הייאוש אפשר להפוך לכוח. זה הגבר שאתה יכול להיות.
הגבר שרודף נמצא באודישן
אם אתה תמיד זה ששואל מתי היא פנויה, מה היא רוצה לאכול, אם בא לה לבוא, אתה לא מוביל, אתה מתראיין.
מי שמוביל בוחר כיוון, מזמין, ומסתכל מה קורה. אם היא פוגשת אותך, מעולה. אם לא, אתה לא מתמקח עם היעדרות. אתה חוזר לעצמך.
ומשיכה לא נבנית ממראה לבד, וגם לא מטריקים לבד. היא נוצרת כשאתה נמצא באנרגיה שלך, ויש לך גם את היכולת. כשיש לך כיוון, כשאתה לא מחכה לאישור, כשהמילה שלך שווה משהו, ואתה יודע מה לעשות עם הרגע. היא מרגישה את זה עוד לפני שאמרת משהו.
גבר שהאישה היא המשימה שלו, בסוף מאבד את שתיהן.
קודם הדרך שלך. והמטרה שלך.
אחר כך האישה. היא נכנסת לעולם שכבר בנית, היא לא באה להחליף אותו.
אם אתה בוחר בה על חשבון עצמך, אל תתפלא שבסוף היא לא בוחרת בך.
פה תבין מה לא עבד לך בדרך, ולמה. ותלמד איך חוזרים למרכז: לשים גבול בלי לצעוק, להגיד מה אתה רוצה בלי להתנצל על זה, ולהיות לבד בלי שזה יפחיד אותך.
אתה לא סובל מחוסר ביטחון. מערכת העצבים שלך למדה שבשביל לשרוד צריך לרצות. אנחנו נאמן אותה מחדש.
זה לא קורה ביום אחד. כל יום לוקחים בחזרה עוד חתיכה. החלטה אחת, גבול אחד, עד שאתה מחזיר לעצמך את המרכז.
לצד זה נבנה את היכולת. פסיכולוגיה נשית, למה היא מגיבה כמו שהיא מגיבה, מה מושך אותה ומה מכבה אותה. מיניות, מתח, איך פותחים שיחה, איך מנהלים דייט, איך מפתים, ואיך מובילים. קודם את עצמך, ואחר כך גם אותה.
לא משנה אם אתה אחרי פרידה, בתוך זוגיות שבה כבר לא זוכר מי אתה, או שפשוט לא הולך לך עם נשים. העבודה אותה עבודה: לבנות מחדש את הביטחון, את הכבוד העצמי, את המטרה ואת השליחות שלך. וגם את הכישורים.
המשחק הפנימי פלוס המשחק החיצוני. זה מה שאנחנו עושים פה.
